טָנַן

טָנַן(cmp. טִין) to be moistened and softened, (of grains) to be easily pealed in grinding. Makhsh.III, 4 וטָנְנוּ and the wheat grew prepared for grinding. Tanḥ. Vayiggash 9 טננתה some ed., read טִגַּ׳. Pi. טִינֵּן to prepare for grinding. Makhsh. l. c. המְטַנֵּן בחול if one prepares wheat by mixing with sand; ib. 5 המט׳ בטיטוכ׳ with dried clay.Part. pass. מְטוּנָּן, f. מְטוּנֶּנֶת. M. Kat. 6b שדה מ׳ moist and fat soil, opp. גריד. Hif. הֵטֵן same. Makhsh. l. c. מְטִינִּים בחול (or מֵטִינִ׳ fr. טין). Ib. 5 לְהָטֵן Mish. ed. (Talm. ed. להָטֵל fr. טָלַל). Tosef. ib. II, 2 להטיח ed. Zuck. (Var. להָטֵין). Tosef.ShebiV, 16 (twice) להטיל (Var. להטין), (once) להטין; Y. ib. VII, beg., 37b מהו לחטן בחוטין (read: להָטֵן בו חטין); ib. (repeatedly) לחטן (corr. acc.).